פסק-דין בתיק ת"ק 009275/03

1.       התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, חברה בע"מ, תביעה ע"ס של 7,000 ש"ח.

הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת , בין היתר, במכירת מוצרים שונים בשיטת "מכרז" באמצעות הגשת הצעות רכישה, הכל כמפורט בחוברת המתפרסמת, מעת לעת, על ידה, והידועה בשם "המכרז של המדינה" (להלן: "החוברת").

2.       נשוא תביעת התובע, הינו אי אספקת מוצר בו זכה בעקבות הצעה שהגיש ואשר לא סופק לו בסופו של יום.

3.       הנתבעת הגישה כתב הגנה בו דחתה את טענות התובע. הנתבעת הגישה בד בבד, הודעה לצד שלישי כנגד פרנצ'סקה קופי (ישראל) בע"מ (להלן: "הספק"). הספק עוסק בייצור ובאספקת מוצרי קפה, ומוצרים נילווים ובייבוא, שיווק, אספקה, ותפעול של מכונות קפה מסוגים שונים.

4.       לאחר ששמעתי את עדויות התובע, נציגי הנתבעת ועיינתי במסמכים ובטענות שהוגשו על ידי הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

5.       ביום 23/4/03 הגיש התובע הצעה לרכישת מכונת קפה גאג'יה דגם גאג'יה פארוס וכן 36 חבילות פולי קפה במשקל של 1 ק"ג כל אחת (להלן: "המכונה").

הצעת התובע ע"ס 1,201 ש"ח התקבלה. כרטיס האשראי של התובע חוייב ע"י הנתבעת בסכום זה וכן בסך של 25 ש"ח בגין השתתפותו במכרז.

6.       פניות התובע לנתבעת לאספקת המכונה לא נענו. מסתבר כי לאחר הפרסום בחוברת נודע לספק כי בשל קשיים שהתגלעו עם היצרן בחו"ל ,לא יעלה בידיו לספק את המכונה, אשר אמורה הייתה להגיע לארץ כשבועיים ימים לאחר מכן.

          הצעות הספק לתובע לאספקת מכונה חלופית נדחו ע"י האחרון מהטעם כי המכונה החלופית אינה מאפשרת טחינת קפה, דבר שיגרום לייקור עלות השימוש במכונה.

7.       בתביעתו, תבע התובע, כאמור, סך של 7,000 ש"ח וזאת בגין שווי המכונה, לרבות הקפה שאמור היה לקבל. מעדות נציג הספק עולה, כי שווי מכונת הקפה בלבד, בשוק החופשי, הינו כ- 3,000 ש"ח וכי שווי הקפה 1,500-2,500 ש"ח ועל כן שווי המכונה ביחד עם פולי הקפה הינו בסה"כ 5,500 - 4,500 ש"ח.

8.       הנתבעת, תוך שהיא כופרת בחובתה לפצות את התובע, השיבה לו את הסך של 1,201 ש"ח שבו חוייב באמצעות חברת כרטיסי האשראי וכן שלחה לו, באופן חד-צדדי, פיצוי בסך של 250 ש"ח.

          לטענת הנתבעת, טענה שהתקבלה במרבית התביעות שהוגשו כנגדה, דין התביעה כנגדה להידחות. לטענתה, על פי תקנון המכרז המפורט בחוברת, אין היא צד להתקשרות שבין התובע לספק, מעמדה הינו כשל מתווך בלבד המלווה עסקה, לא מוטלת עליה כל חבות, אין היא אחראית לאופן בו מתבצעת העסקה וכן כי עפ"י ס' 9 ז' לתקנון "... חברת המכרז לא תהא אחראית לאיחורים באספקת המוצרים והשירותים הנובעים מסיבות שאינן בשליטתה".

לאחר ששבתי ושקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, לרבות פסק הדין שניתן לאחרונה בת.ק ( עכו) 1079/03 ברשישת יצחק נ' המכרז של המדינה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את טענות הנתבעת וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

9.       למסקנה זו, הגעתי משני טעמים שונים העומדים זה לצד זה.

9.1     האחד - כי הנתבעת התרשלה בכך שהציגה בפני התובע מצג ולפיו בתנאים מסויימים, אשר מולאו על ידיו, הצעתו עשויה להתקבל. 

          חלה חובה על הנתבעת לוודא כי הטובין אכן מצויים ברשות הספק ולחילופין כי אין כל מניעה לספקם. על הספק, טרם נתן הסכמתו למצג זה, היה לוודאי כי ביכולתו לספק את המכונה ועל הנתבעת היה לוודא עמו כי אכן כך הם פני הדברים.

הנתבעת, כאמור, פטרה עצמה מחבות ע"פ ס' 9 ז' לתקנון, במקרים בהם האיחור נגרם בשל סיבות שאינן תלויות בה. במקרה דנן, אין המדובר באיחור וגם באם היה מדובר באיחור, הרי שאין בכך כדי לפטור את הנתבעת שכן משלא וידאה, טרם פרסום הצעת הספק בחוברת, כי הוא אכן יכול לספק את המכונה - היא הפרה את התחייבותה כלפי התובע ולפיה בהתקיים התנאים שמולאו על ידיו - יסופק לו המוצר.

9.2.    הטעם השני והמהותי יותר, הינה מסקנתי כי הנתבעת נוהגת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק").

הנתבעת עונה על הגדרת "עוסק" בחוק והעסקה נשוא הדיון מהווה "עסקה" כמשמעה בחוק.